לסוהא שלושה כינויים נוספים, אשר מתארים את המשמעויות השונות של התרגול:
"מראה נאמנה"
הסוהא מאפשרת למתרגל לראות את המיקום הפנימי בו הוא נמצא בכל רגע נתון, בתוך כך, לומד המתרגל את ההרגלים אשר צבר במשך חייו, הן במישור הגופני, ביציבה ובמתחים שהצטברו בגופו לאורך הזמן, כמו גם תבניות התנהגותיות במישור הרגשי והשכלי. צבירת הידע והניסיון בהתבוננות ובלימוד עצמי מאפשרים למתרגל את הצעד הראשון לשינוי משמעותי בחייו, אל מחוץ להרגלים אשר מונעים ממנו את ההגעה למצב פנימי של אושר.
"אמנות הנוכחות"
תרגול הסוהא לאורך זמן מאפשר למתרגל להגיע למצב של נוכחות בזמן ההווה – לכאן ועכשיו, ולהתרחק מהתפיסה הליניארית של חייו, האופיינית לדרך החשיבה המערבית אשר מעודדת מרדף אחר הישגים ומטרות כדרך אל האושר. הנוכחות בזמן ההווה והאפשרות להתבונן בחיי היומיום מפרספקטיבה אחרת, מאפשרת למתרגל להרחיב את קנה המידה של התפישה שלו, ולהגיע למצב מודעות שבו האושר אינו מותנה באותו מרדף חיצוני, אלא קיים תמיד כמקום פנימי של שקט ועצמה. מתוך אותו מקום, העשייה היומיומית הופכת בד בבד לקלה ומספקת יותר.
"ריקוד מודעות החוקים"
ברמה העמוקה של תרגול הסוהא, המתרגל אינו לומד רק את עצמו, אם כי גם את חוקי הטבע השולטים בחיי כל אחד מאיתנו. מתוך ההבנה של חוקים אלה, נפתחת אפשרות לראות באופן ברור הן את המגבלות של העשייה האנושית אולם גם את ההזדמנות לעקוף חוקים אלה ואף להשתמש בהם כדי להגיע אל המטרות אליהן שואף האדם. תרגול התנועות מאפשר קידוד של האפשרויות האלה בגוף, והלימוד התיאורטי של העקרונות עליהם מושתתת הסוהא מאפשרת קידוד של ההבנות במישורים קוגנטיביים (שכליים ורגשיים), ושימוש בהן בחיי היומיום.